"קול ההורים בעיר"- כנס מקצועי וסדנה יישומית כמתודולוגיית למידה ופיתוח מענים לאתגר עירוני

מהלך עירוני חוצה ארגון הממיר אתגר חברתי מורכב (במקרה זה רווחה הורית) למהלך למידה מקצועי ופיתוח מענים יישומיים, מתוך הבנה שדיוק המענה דורש יצירת שפה משותפת ורתימת שותפים מגוונים ברשות.

רווחתם של הורים לפעוטות מהווה מרכיב משמעותי בחוסן העירוני ובאיכות החיים הקהילתית. נקודת המוצא היא שרווחה הורית אינה רק עניין פרטי של המשפחה, אלא אינטרס עירוני מובהק - ואף תחום המצוי באחריותה של הרשות המקומית. כאשר הורים חווים רווחה ויכולת להתמודד עם אתגרי גידול הילדים בעיר, הדבר משפיע ישירות על חוסנה של הקהילה כולה ועל איכות החיים העירונית.

עם זאת, זיהינו כי לצד ההכרה בחשיבות הנושא, לא תמיד קיימת בהירות משותפת לגבי מהי בדיוק "רווחה הורית", ואין פרקטיקה עירונית אחידה או "תשובות מוכנות מראש" לאתגר זה. מתוך רצון לשים את הנושא בזרקור ברמה העירונית והלאומית ולקדם למידה משותפת רחבה, הוחלט להוביל מהלך המשלב את תל אביב-יפו עם רשויות מקומיות נוספות כבר מראשיתו. תהליך זה איפשר לדרגים שונים בעירייה (מסמנכ"לים ועד ניהול זוטר) ללמוד לצד עמיתים מרחבי הארץ, להעמיק בידע תיאורטי ויישומי לפני שלב הביצוע, ולתקף את האתגרים בזירה הבין-עירונית.

המתודולוגיה שנבחרה מציגה מודל עבודה מובנה שניתן ליישום במגוון רחב של סוגיות עירוניות. תהליך העבודה מבוסס על זיהוי אתגר עירוני, למידה משותפת רחבה וגיבוש מענים יישומיים. אימוץ תהליך עבודה זה כשיטת פעולה מאפשר לצוותים בדרגים ובגדלים שונים לפצח אתגרים מורכבים תוך חיבור עמוק לשטח ולידע המקצועי הקיים בארגון ומחוצה לו. המהלך יושם כמודל דו-יומי:

היום הראשון - כנס מקצועי: מפגש למידה רחב שכלל מושבים תיאורטיים והרצאות מומחים. המטרה הייתה לייצר בסיס ידע מוצק ורתימה של מנעד רחב של אגפים ודרגים. למידה זו ביססה את התשתית המושגית ואת הרציונל המקצועי העומד בבסיס סוגיית הרווחה ההורית.

היום השני - סדנה יישומית: פורום מצומצם של צוותים עירוניים שעסק במעבר מתיאוריה לפרקטיקה. בסדנה זו יושמו עקרונות מתודולוגיית SIT (חשיבה המצאתית שיטתית) - פיתוח פתרונות יצירתיים מתוך מגבלות ושימוש במשאבים קיימים. הצוותים העירוניים בחנו את המשאבים הזמינים במרחב העירוני שלהם ומתוך אותם משאבים פיתחו רעיונות ראשוניים למענים להורים, המותאמים לאתגרים העירוניים הרלוונטיים.

כתוצר ישיר של הכנס והסדנה, הופקה חוברת מקצועית המרכזת את הידע והתובנות שנצברו. החוברת מהווה תשתית רעיונית ונכס ידע עבור היחידות השונות בעירייה, המאפשרים העמקה בנושא ותרגום העקרונות המקצועיים לעשייה עירונית במגוון תחומי השירות והמרחב.

יחידות עירוניות שותפות: מינהל קהילה, תרבות וספורט, מובילי מדיניות ודרגי ביצוע באגפי העירייה השונים (חינוך, רווחה, תכנון).

 

אימפקט

  • היקף וגיוון המשתתפים: ביום הכנס השתתפו למעלה ממאתיים בעלי תפקידים מכלל יחידות עיריית תל אביב-יפו, ממגוון רשויות עירוניות נוספות מרחבי הארץ וכן מארגונים אזרחיים רלוונטיים לנושא. הפורום המשותף שיקף קשת רחבה של דרגים מקצועיים ותחומי עיסוק - החל מהנהגה מקצועית בכירה ועד לדרגי השטח במרכזים הקהילתיים המצויים במגע ישיר עם הקהילה. תמהיל זה היווה תנאי הכרחי ליצירת אימפקט עירוני ובין-עירוני רחב.
  • שביעות רצון ורלוונטיות: נתוני המשוב משני הימים מצביעים על שביעות רצון גבוהה מאוד. המשתתפים ציינו כי התכנים היו רלוונטיים מאוד לעבודתם היומיומית, מעוררי השראה וחידשו להם היבטים מקצועיים משמעותיים.
  • יצירת שפה משותפת וארגז כלים: המשתתפים העידו כי הסדנה העניקה כלים יישומיים והזדמנות חשובה ללמידת עמיתים וחשיבה משותפת על אתגרים דומים בין אגפים ורשויות שונות.
  • רתימה להמשך עבודה: מרבית המשתתפים (מעל 90%) הביעו נכונות גבוהה להמשיך ולהעמיק בנושא בתוך היחידות שלהם. נתון זה מעיד על הצלחת התהליך ביצירת מחויבות ארגונית שהופכת את התיאוריה לפרקטיקה בשטח.
  • התנעה של עשייה עירונית בשטח: המהלך יצר מומנטום יישומי משמעותי ברשויות המשתתפות. בעקבות הכנס והסדנה היישומית, החלו הרשויות לקדם פעולות אופרטיביות מגוונות הכוללות הטמעת עקרונות הגיל הרך במסמכי מדיניות עירוניים, פיתוח מרחבים ציבוריים, רתימת שותפים חדשים, פתיחת סדנאות הדרכה להורים והקצאת משאבים ייעודיים לגיבוש תוכניות אב. חלק מהרשויות כבר החלו בתהליכי בדיקת היתכנות וסיורי שטח שאפשרו דיוק של התכנון המקורי לטובת מענים מותאמים.
WhatsApp Image 2026-05-31 at 15.53.53 (6)
WhatsApp Image 2026-05-31 at 15.53.53 (12)

דברים שלמדנו בדרך

  • למידה ככלי לרתימה: שלב הלמידה אינו רק "העשרת ידע", אלא כלי פוליטי וארגוני קריטי. הוא מאפשר רתימה של גורמים רלוונטיים כבר בשלבים המוקדמים, כך שבשלב היישום הם כבר חולקים שפה וערכים משותפים.
  • ערך למידת העמיתים הבין-רשותית: נוכחותם של נציגי רשויות אחרות העשירה את השיח, איפשרה לזהות אתגרים משותפים ופתרונות יצירתיים שאומצו במקומות אחרים, וחיזקה את תחושת השותפות לדרך סביב סוגיית הגיל הרך.
  • דיוק והתאמה של התכנים בהתאם לבעלי התפקידים: הבנו שדרגים שונים זקוקים לרמת פירוט שונה. בעוד שסמנכ"לים צריכים להבין את החזון והצורך האסטרטגי (שהוצגו בכנס המקצועי), דרגי השטח זקוקים לכלים פרקטיים וזמן ייעודי לפיתוח פתרונות.
  • חשיבות זמן הנטוורקינג והלמידה המשותפת: מהמשובים עלה כי המפגש הבין-מנהלי והשיח הבלתי אמצעי היו משמעותיים לא פחות מהתכנים התיאורטיים. המשתתפים העריכו את היכולת "לעצור ולחשוב ביחד" במרחב שאינו עמוס במטלות שוטפות.
  • המשכיות מובנית: המפתח להצלחה טמון בחיבור מיידי לתוכניות העבודה ובלווי מקצועי תומך. הפקת החוברת המסכמת הפכה את הידע לנכס ארגוני קבוע, בעוד הליווי ההמשכי של צוות אורבן95 ישראל איפשר את הטמעת העקרונות המקצועיים בשטח.

מסמך מסכם כנס "קול ההורים בעיר"